Bava Metzia 102

Kapitel 102

א אבל הכא מי ידע דמחיל

1 hierbei aber weiß er esja nicht, um darauf verzichten zu können.

ב ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לר"מ עד כאן לא קאמר ר"מ התם אלא דודאי קא עקר אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי

2 Und Šemuél kann dir ebenfalls erwidern: meine Ansicht gilt auch nach R. Meír, denn R. Meír vertritt seine Ansicht nur in diesem Falle, wo er sich von vornherein[seiner Pflicht] entzieht, hierbei aber ist es ja nicht ausgemacht, daß er sich [seiner Pflicht] entzieht.

ג אמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה ע"מ שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה

3 R. A͑nan sagte: Mir wurde dies von Meister Šemuél wie folgt erklärt: wenn jemand zu seinem Nächsten sagt: mit der Bedingung, daß du an mich keine Übervorteilungsansprüche hast, so hat er an ihn keine Übervorteilungsansprüche; wenn aber: mit der Bedingung, daß dabeikeine Übervorteilungsansprüche zu erheben sind, so hat er Übervorteilungsansprüche.

ד מיתיבי הנושא והנותן באמנה והאומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה לרב דאמר אנא דאמרי אפילו לר' יהודה הא מני

4 Man wandte ein: Wenn jemand Geschäfte auf Kreditmacht, oder zum anderen sagt: mit der Bedingung, daß du an mich keine Übervorteilungsansprüche hast, so hat er keine Übervorteilungsansprüche an ihn. Wessen Ansicht ist hier vertreten nach Rabh, welcher sagt, seine Ansicht gelte auch nach R. Jehuda!?

ה אמר אביי מחוורתא רב אמר כר"מ ושמואל דאמר כר' יהודה

5 Abajje erwiderte: Am richtigsten ist es, Rabh ist der Ansicht R. Meírsund Šemuél ist der Ansicht R. Jehudas.

ו רבא אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש

6 Raba erwiderte: Dies ist kein Einwand; eines gilt von dem Falle, wenn er nichts gesagt hat, und eines gilt von dem Falle, wenn er es ausdrücklich gesagt hat.

ז דתניא במה דברים אמורים בסתם אבל במפרש מוכר שאמר ללוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו ששוה מאתים ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה

7 Es wird nämlich gelehrt: Diesnur wenn er nichts gesagt hat, wenn er es aber gesagt hat, wenn der Verkäufer zum Käufer gesagt hat: ich weiß, daß die Sache, die ich dir für zweihundert [Zuz] verkaufe, nur eine Mine wert ist, aber mit der Bedingung, daß du an mich keine Übervorteilungsansprüche hast, so hat er an ihn keine Übervorteilungsansprüche. Desgleichen auch, wenn der Käufer zum Verkäufer gesagt hat: ich weiß, daß die Sache, die ich von dir für eine Mine kaufe, zweihundert [Zuz] wert ist, aber mit der Bedingung, daß du an mich keine Übervorteilungsansprüche hast, so hat er an ihn keine Übervorteilungsansprüche.

ח ת"ר הנושא והנותן באמנה הרי זה לא יחשב את הרע באמנה ואת היפה בשוה אלא או זה וזה באמנה או זה וזה בשוה

8 Die Rabbanan lehrten: Wenn jemand auf Kredit handelt, so darf er ihm nicht das Schlechte zum Lieferungspreise und das Gutezum richtigen Werte berechnen, sondern entweder beides zum Lieferungspreise oder beides zum richtigen Werte.

ט ונותן לו שכר כתף שכר גמל שכר פונדק שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו משלם

9 Er ersetze ihmden Lohn für den Träger, den Lohn für den Kamelführer und den Lohn für die Lagerung; einen Lohn für seine eigene Mühe braucht er ihm nicht zu zahlen, denn er hat ihm ja bereits einen Pauschallohn gezahlt. –

י שכרו משלם מהיכא קא יהיב ליה אמר רב פפא בצדרויי דיהבי ארבע למאה:

10 Welcher ist der volle Pauschallohn? R. Papa erwiderte: Bei Weißwaren vier von hundert.

יא <big>מתני׳</big> כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה ר"מ אומר ארבע איסרות איסר לדינר ור' יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר ור"ש אומר

11 WIEVIEL DARF VON EINEM SELA͑ FEHLEN, OHNE ALS ÜBERVORTEILUNG ZU GELTEN? R. MEÍR SAGT: VIERASSAR, EIN ASSAR AUF DEN DENAR; R. JEHUDA SAGT: VIER PONDION, EIN PONDION AUF DEN DENAR; R. ŠIMO͑N SAGT:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel